טיולים וסיורים ב-ג'ינס עם בני / בנות זוג

מהחלק המואר לחלק החשוך של תל אביב
התחלנו בחלק המואר: שרונה, בין בתי הטמפלרים שעברו שימור ושמענו סיפורים על המקום שהחליף את ייעודו שש פעמים והיום הוא פארק שרונה.
נשים גדשו את הברים ובתי הקפה, עברנו בתוך מרקט שרונה השוק המקורה "כמו באירופה", הצטננו במרתף היקב הקטן והמזקקה הטמפלרית שהיום הם חלק ממסעדת קלארו, ונגענו בדלת הכספת שם, תזכורת לבית המדפיס הממשלתי בימי קום המדינה. 
משם המשכנו דרומה וחלפנו על פני בניינים גבוהים שצצים כמו פטריות אחרי גשם בעיר (ובארץ כולה..), חצינו את רחוב הארבעה והחשמונאים- מרכזי קניות ובילויים ולאורך דרך מנחם בגין ורחוב המסגר, במקביל לנתיב הרכבת הקלה העתידית והגענו לעולם אחר
לחלק החשוך- שכונת נווה שאנן
במקום בו עמדה התחנה המרכזית הישנה והיום זהו גן הרציפים, פגשנו את מוז המקסים.
חור בן 28 מאריתריאה, אחד מתוך כמה אלפי מבקשי מקלט שרוכזו כאן בשכונה, ששיתף אותנו בקורותיו הקשים, מאז ברח בן 12 מביתו באריתריאה ועד היום.
הערב החל לרדת ונכנסנו לשוטט בסמטאות השכונה שפעם היו באים לקנות בה נעליים מכל הארץ.
בשנות ה 80-90 היתה מעוז הפרסום של המוזיקה המזרחית, והיום היא עדיין מרכז מבקשי המקלט והעובדים הזרים, והחנויות פונות אליהם בעיקר.
נפגשנו גם עם מיגל מקהילת אוניברסל, שסיפר לנו איך הצליח לצאת מחיי פשע בזכות הקהילה והיום הוא ואשתו פתחו מרכז כזה בשכונה, לבוא לעזרת האבודים ולעזור להם לעלות על דרך הישר.
בין הבתים החדשים שהם חלק משינוי השכונה, חלפנו על פני החדרים האדומים אפלוליים שקוראים לגברים וסיימנו בטעימות אוכל אתיופי, שהוא בדיוק כמו האוכל שמוז האריתריאי אכל בביתו - אנג'רה ועליה מבחר סלטים חמים או בשר. יאמי
ממליצה מאוד.  למסעדת לוסי לחצי פה