23 במרץ 2019

מאירות שביל ישראל מסלול 26

התכנית הייתה לטייל להר תבור. רצינו צפונה לירוק ולפרחים, אבל החורף המופלא הזה ממשיך לזלוג. חורף 2019 מבורך! שבוע לפני חג פורים יש גשם, לדעתי זה סימן לשמש בחג עצמו.🙌

ירדנו דרומה (פעם שלישית העונה! זכינו!) אל מכתש רמון. לא סתם מכתש רמון אלא אל החלק המערבי שלו. סוף העולם ימינה! וכל זה בזכות המדריכה הכי הכי שילה דביר.

מאירות שביל ישראל מסלול 26 יורדות דרומה למכתש רמון בהדרכתה של שילה דביר

נסיעה ארוכה. אנחנו עוצרות בצומת שוקת להפסקת שירותים קפה ומאפה ואוספות את אורנה שלנו הגרה בבאר שבע. לא חשוב מהיכן אנחנו בארץ- נשים מטיילות יחד!

אורנה- מטיילת עם מאירות שביל ישראל על הקצה- במכתש רמון

המשכנו דרומה. ו...אין זכר לגשם.

חלפנו על פני בהד 1, (נזכרת בימים שנסעתי לבקר את בני החייל בבסיס), וככל שאנחנו נוסעות מערבה נראה כי אנחנו הולכות להאבד במדבר הגדול. אפילו סולימאן הנהג שלנו אומר: שילה, כמעט והגענו למצריים😜 נוף מדהים. חלפנו על פני כרמים השייכים לכרם רמון ושיזף שיושבים על הכביש, ראינו אלה אטלנטית, שריד לתקופה קודמת עם אקלים קריר יותר, כשנחל ניצנה חוצה את הכביש בשובל ירוק מתפתל ביופיו.

ואז כמו בשום מקום עצרנו, ירדנו מהאוטובוס, רוח המדבר טפחה על פנינו, עוטפות את עצמינו בכובעי צמר ומעילים, ו...

מיד שמות את אביזר התחפושת- כי הטיול הזה בסימן פורים

וכך זה נראה: פורים שמייח במכתש רמון

וגם ילדת יומולדת עם כתר של מלכה

מתחילות לצעוד. חצינו את נחל ניצנה והלכנו דרומה באחד מערוציו. הערוץ נצבע ירוק בתוך החום של המדבר, לאט לאט התחלנו לקלף את השכבות ולהסיר את כובעי הצמר לכובע רחב שוליים.

הלכנו בתוך הירוק - נפעמות ולא מאמינות שאנחנו איי שם בדרום. זכינו לראות ולמצוא מגוון פרחים:

מנטור (4 עלי כותרת ורודים קצת מקומטים) שמשון (שיח ולפרחיו עלי כותרת סגולים) מורקנדיה (השיח עם הפרחים הסגולים שאת עליו אכלנו) צבעונים אדומים, צבעוני המדבר בצבעו הלבן! בבונג, זהבית השלוחות, העלים הענקיים ועמוד התפרחת המיובש של בוצין סיני עלים בשרניים גדולים של הריבס רתמים גדולים פורחים.

אחרי הליכה בעליה נהדרת של 2 ק"מ בערך

נפתח מתחתינו המכתש הענק, מכתש רמון. מזרחה רחוק ראינו את מצפה רמון, וכשהבטנו עוד יותר רחוק, ראינו את הדופן המזרחית של המכתש. מתחתינו במכתש גבעות שחורות- קרני רמון. פשוט מקסים! מרהיב! הטבע במלוא הדרו!

עשינו הפסקת תה/קפה כמנהגינו. ושם החלפנו אביזרי פורים בין אחת לשנייה. היה מצחיק ומשעשע. כל אחת קיבלה אביזר שלא תכננה עליו. לבשה, התחפשה, צבעה וציירה על הפנים בצבעים שהבאתי ולצערי לא היו מוצלחים... ועשינו 'פוזות'.

מאירות שביל ישראל במכתש רמון בסימן פורים — מאירות שביל ישראל במכתש רמון חוגגות פורים

ויש גם כאלו שעפו באוויר! צבענו את המדבר בצבעים מרהיבים ובשמחה אין סופית!

נשים מטיילות יחד בסימן פורים!

מאירות שביל ישראל במכתש רמון עפות באוויר בסימן פורים — מאירות שביל ישראל במכתש רמון חוגגות פורים

ואחרי שכולן נחתו בשלום 😜 עשינו צילום סלפי עם הדגל של מאירות שביל ישראל

המשכנו ללכת בשביל מעל המצוק של המכתש. גילוי נאות: פחד הגבהים שלי נחלש לאט לאט בזכות ההתמדה בטיולים ובשבילים ובזכות חברות לקבוצה, שדואגות, תומכות, מפרגנות, ובעיקר מעודדות.

רוח נעימה ליוותה אותנו.

מדרגה אחת מתחת לשביל ראינו מטמורה

מבנה עשוי אבנים שנשען על מדרגת האבן שכנראה בנו הבדואים לשמש להם כאחסון תבואה ואולי עוד??

מאירות שביל ישראל במכתש רמון מגלות מטמורה

אורלי לנדאו- מאירות שביל ישראל במכתש רמון — אורלי לנדאו - מאירות שביל ישראל במכתש רמון

המשכנו מערבה וראינו מרחוק את האנטנות של הבסיס הצבאי שיושב על הכניסה לכביש 10. פנינו קצת דרומה ובלי משים לב מצאנו את עצמנו על הפסגה הגבוהה בהר הנגב- הר רמון גובהו של הר רמון: 1,037 מ׳ ראינו רגמים ושרידי מבנים עגולים אולי מבני קבורה עתיקים.

הגענו לעוד נקודת תצפית מדהימה. שם ישבנו בשקט ועשינו מדיטציה מס דקות.

(לא צילמתי....) ורק לבשר את אוזנך ישבנו ממש על קצה פסגת ההר שבתמונה.