top of page
תמונת הסופר/תMeira Or - Lavan

תחביב ופנאי ומה שביניהם


ינואר 2017. שעות ערב המוקדמות, חורף. אני עם מיקה שלי 🐕 בסיבוב שגרתי. כהרגלי, הולכת וחושבת מחשבות וזורקת שאלות ליקום. התשובות מגיעות. (אגב, זה אחד ההרגלים שאני מלמדת נשים שמגיעות אליי לתהליך ליווי ואימון, אבל זה לפוסט אחר..) באותם ימים, שאלתי את עצמי שאלה: מהו הדבר שיביא לי עכשיו ובמיידי שמחה לחיי וגם חברים חדשים? בעודי מסתובבת בשכונה צדו עיניי הודעה על לוח המודעות: להקת הורה כפר סבא מחפשים רקדנים ורקדניות גילאים: 30+


להקת המחול הייצוגית הורה כפר סבא

הרגשתי משהו טוב קופץ לי בלב. משהו מעומעם מהעבר הרחוק הרחוק. חוזרת הביתה, הולכת לישון עם המחשבה: אבדוק.... ותחושה טובה אופפת אותי. קמה השכם בבוקר – יוצאת לטיול בוקר שגרתי עם הכלבה, מי בכלל זכר את ההודעה, וההרגשה הטובה שקפצה לי בלב? עד ש..... שוב ראיתי את ההודעה.

בלי לחשוב פעמיים, ובלי להסתכל מה השעה....מחייגת 📞 שני צלצולים ומהצד השני היא עונה לי בקולה הכובש: בוקר טוב מדברת גלית ואני בהיסוס: סליחה... שזה כל כך מוקדם בבוקר, בעניין ההודעה, אפשר לקבל פרטים על להקת הריקודים? והבטן שלי עם פרפרים. ובראש מלא רעשים: אני? להקת ריקודים? ככה באמצע החיים? בטח שאפשר לקבל פרטים היא עונה בקולה המזמין ובלבביות הכובשת שלה.... מספרת לי על הלהקה, מתי נפגשים, מתי רוקדים, וגם על ההופעות הקרובות ו..על הנסיעה המתוכננת לחו"ל כדי להופיע בפסטיבל בינלאומי בוורנה. נהיה לי חם מהתרגשות והשעה רק 7:45 בבוקר חורפי 'שגרתי'. באותו רגע ידעתי. ידעתי שמשהו הולך להשתנות בחיי. ידעתי שהמילה 'שיגרה' תקבל רובד נוסף. אני אומרת לה: האם אני בגיל המתאים? אני קצת יותר מ 30+ יש לי עוד כמה ➕➕➕➕ תכל'ס, רקדתי בשנת תרפופו.. ואז נזכרתי.. כמה אהבתי לרקוד, והייתי ה-טובה בקבוצה, והמדריכה דגמנה איתי את כל הריקודים. 💃 אהבה ישנה דחוקה איי שם עמוק עמוק במסע החיים יוצאת עכשיו לאור.👏👏👏👏 והיא, בטלפון ממשיכה לדובב אותי ואומרת לי: תבואי לחזרה, יום רביעי בשעה 20:30 כתבי בוויז 'הורה כ"ס' ואת תגיעי.

התרגשתי. לא נרגעתי. הרגשתי איך הבטן גועשת בד בבד עם החששות והמחשבות. מי האנשים? אני לא מכירה, מאה שנה לא רקדתי, 20:30 בערב אהיה עייפה... וכו' וכו'. יום רביעי הגיע. הגעתי לפני הזמן.... מציצה לתוך אולם הספורט ורואה את בני הנוער רוקדים ואת הכוריאוגרף אלרון ראובן. הם באמצע חזרה... חברי הלהקה 30+ עדיין לא הגיעו. עולם חדש נגלה לי!! אני חוזרת מהר לרכב.... למקום המוכר :-) יושבת בחושך ושואלת את עצמי: 'מה אני עושה פה'?

רכבים נוספים מגיעים, חלקם אוספים את הרקדנים הצעירים, והאחרים חונים - חברי להקת שדות

אני לוקחת את הזמן.... נושמת, ויוצאת מהרכב ונכנסת לאולם. ש ל ו ם כזה לבבי מימי לא חוויתי. חיוכים לעברי מכל עבר. ברוכה הבאה, שמי שרית, ברוכה הבאה אני גלית, ברוכה הבאה אני אלרון המדריך, ובינינו, הוא הכוראוגרף הכי הכי בעיר! נשאבתי לקסם הזה, התמסרתי לחיבוק הענק והחם של כולם. ממש משפחה. משפחה שאוהבת לקבל אנשים חדשים. משפחה שיוצרת רקדנים משפחה שאוהבת את הרגעים יחד. רקדתי. אין לי מושג איך ומה... שיבצו אותי מיד. בסוף החזרה גלית אומרת לי: כמובן שאת איתנו נכון? אבל... תשני על זה לילה. ישנתי על זה לילה. ידעתי. הרגשתי בבטן שאני רוצה את זה. האנשים בלהקה שהיום הם חבריי הטובים והיקרים 'פשוט' כבשו אותי. זה ממש ממש לא מובן מאליו. ומאז אותו ערב חורפי, שבו העזתי ויצאתי מהמקום המוכר והנוח (מהספה בבית מול ה TV) והגעתי למפגש ניסיון... הכל היסטוריה.

להקת שדות

כמעט חלפה לה שנה.. ולי? יש תחביב חדש. יש לי פנאי רציני.

שבו אני מאותגרת, כובשת יעדים חדשים יחד חברים וחברות חדשים ובעיקר מרגישה שייכת.

אני והלהקה ימי רביעי כמו שעון מגיעה לחזרות. מאותגרת כל הזמן. לפעמים יותר, לפעמים פחות. והכל באהבה ובהתמסרות טוטאלית. חברים וחברות שהפכו לחלק מחיי. חוויות משותפות, בחזרות, בהופעות, ימי גיבוש שאנחנו עושים יחד. ושלא נדבר על תשומת הלב לכל יום הולדת הנה בא!! הרמת כוסית בחגים, טיולים בטבע, ובקיצור כל הזמן מוצאים סיבה למסיבה.

לרקוד בלהקה זה 'לא עוד חוג'. זו מחויבות. וזה פנאי רציני.

אז..

מה זה פנאי רציני? ואיך זה קשור לתחביב?

פנאי רציני

אלו פעילויות ארוכות טווח שבה נדרשת מיומנויות מסוימות והשקעה = תחביב

שבו יש פעולות הגורמות לנו: 1.אושר 2.סיפוק 3.הגשמה 4.שמחה 5.עניין 6.התמקצעות 7.שיאים אישיים 8.חברים חדשים 9.בריאות 10.חלום שהתגשם 11.גאווה 12.מחויבות 13.למידה 14.חברותה שכיף לפגוש ולהתראות

בפרספקטיבה רחבה יותר אני נוכחת וגאה שרכשתי לי תחביב שמילא לי את הפנאי כ 'פנאי רציני' בתקופת חיי הבוגרים (ויש מלא כי אני לקראת 60 וזה לפוסט אחר) רכבתי על אופניי שטח, שברתי שיאים אישיים, חלום שהתגשם, גאווה, למידה לכל אורך הדרך, השקעה בציוד ובביגוד, הגעתי למקומות רחוקים שבחיים לא האמנתי על עצמי 🎖 רכבתי בשדות ובהרים, בשעות הלילה ועד הזריחה, במדבר, בירקון וגם בדנובה. חברים נהדרים שאספתי בדרך, אושר ושמחה לתווך ארוך.

אחת לחודש אני מטיילת בשביל ישראל בקבוצת נשים מאירות שביל ישראל לטייל בחברת נשים זו זכות ענקית! מיזם זה הוקם מתוך הרצון והאהבה שלי לטייל והרבה הרבה התמדה ואמונה! בתחילת הדרך כל חודש היה מאתגר מי הפעם תגיע איתי לטייל? היום- יש קבוצת נשים מחויבת שמוכנה ועושה את 'הבלתי אפשרי' אחת לחודש ביום שישי הן עוזבות את כל העיסוקים והעניינים ויוצאות לשביל לפרטים לחצי פה


מאירות שביל ישראל נשים מטיילות יחד

ולאן אני ממשיכה?

אני אישה מאוד עסוקה. עסוקה בעבודה, ועסוקה 'מלא' בפנאי רציני.

רוקדת בלהקה ומחודש נובמבר 2017 התחלתי אימונים פעמיים בשבוע לתריאטלון נשים שיתקיים ב 02.06.2018

בימים ראשון ורביעי - יום ראשון 20:00-20:45 אימון עם בנות בקבוצת NRSPIRIT יום רביעי 19:00-19:45 אימון עם בנות בקבוצת NRSPIRIT ומשעה 20:15-22:30 חזרה עם להקת שדות- הורה כפר סבא

הכל אפשרי !!

הגשמה עצמית מתמשכת נובעת בראש ובראשונה ממסירות לפנאי רציני.

לעתים נדרשות שנים לרכישת המיומנויות, הידע והניסיון כדי להצליח בביטוי העצמי הזה. פנאי רציני מאפשר לך

להרחיב את היכולות שלך, את הכישרונות, את התחושה האינדיבידואלית של הגשמה. זכייה בתחרות, או שאת מציגה בתערוכות, משחקת בתיאטרון תפקיד או דמות שלא היית בחייך - אלה התנסויות מאתגרות ומעשירות מאוד.

במילים אחרות, פנאי רציני= תחביב זה גורם לאושר ושמחה. אושר ארוך טווח!!

ואת?

האם יש לך פנאי רציני? איזה תחביב יש לך?

אילו פעולות ממלא לך התחביב מ 1-14?

אשמח שתכתבי לי בתגובה או למייל: meira@meira-or-lavan.co.il

לפוסט נוסף בנושא פנאי רציני לחצי פה

באהבה, מאירה או-לבן 054-4765436


מאירה אור-לבן

לפרוח ולהצליח באמצע החיים ליווי ואימון נשי אישי


537 צפיות0 תגובות

Comments


בלוג החיים הטובים זו דרך חיים.png

היי שמי מאירה אור-לבן,
מאמנת אישית ועסקית לנשים,
יזמת מאירות שביל ישראל נשים מטיילות יחד,
מלווה נשים באמצע כל ענייני החיים.

בקצרה:
אני עוזרת לנשים איך להיות יותר מאושרות, נועזות, ובביטוי עצמי מלא
 על ידי מציאת: 
עבודה/עיסוק שהן אוהבות לעסוק בו וגאות בעצמן,
תחביב שמסב להן אושר לטווח ארוך
פנאי רציני – הפורמולה לחיים בריאים ורגועים


 

החזון של הבלוג החיים הטובים זו דרך חיים
נועד לעורר השראה, מוטיבציה, שירות לציבור, לחלוק עם הקוראת חוויות, ושפה מאפשרת ומקדמת. שהכל אפשרי! 
אני חולקת סיפורים אישיים שלי, את החוויות שלי, ואת אורך חיי.

החזון של קבוצת מאירות שביל ישראל נשים מטיילות יחד:
לצאת לשביל עם חבורת נשים זו חוויה מדהימה!
האנרגיות, מצב הרוח, האוכל, הכנת הקפה בשטח, התמיכה, ההקשבה, עידוד והרבה אומץ!
לקום מהספה, מאזור הנוחות שלנו, השכם בבוקר, בחום, בקור, בגשם ובחושך, כדי לטייל בשביל ישראל זו חוויה מאתגרת, הנאה צרופה וכיף גדול!
 
בלוג מאירות שביל ישראל נולד כשהתעורר אצלי הצורך, הכמיהה והתשוקה לשתף ולשחזר את החוויה.

מעבר לסיכום המסלול והצילומים המרהיבים של נופים ופריחה, ותיעוד איך אנחנו מתבוססות בבוץ,

או מטפסות עם רגליים פסוקות על הבולדרים, הדבר שהכי חשוב לי ומרגש אותי זה לכתב את טיול החודש.

כל הפוסטים

bottom of page