לא האמנתי על עצמי
אין דוגמאות טובות יותר, מאלה שחווית בעצמך.
אז הנה סיפור אישי שלי על התאקלמות, מינוף ושחרור.
בעודי יושבת במשרד הנסיעות וקובעת את התאריך של הנסיעה שלי,
אני קולטת ש.. אני לא אהיה חודש!!! חודש שלם!!
זו לא חופשה של שבוע שבועיים בה 'מותר' לי להתנתק.
הרגעתי את עצמי עם המחשבה שהיום ניתן לשמור על קשר ופעילות מכל מקום בגלובוס.
אבל רגע... אני לא ערוכה לזה...
המחשב הנייד (לפטופ) שברשותי משרת אותי נאמנה אבל הוא בהחלט לא כזה שקל להתנייד איתו.
אז קונים מחשב חדש? אבל סיימתי את התקציב על הטיול עצמו...
מה עושים?
מחשבה רגעית ומוזרה עברה בראשי פתאום...
עד היום לא יודעת מי היא זאת 'שלחשה את זה בראשי'. זאת בהחלט לא אותה מאירה שהכרתי עד היום.
סאבלט!
אשכיר את דירתי לתקופה שאינני כאן וכך אצליח לשלם על מחשב נייד חדש שילווה אותי במסעי.
רגע, רגע. אני? סאבלט?
אומנם יש לי דירה חמימה ומהממת אבל אין סיכוי שאתן למישהו לחלל את המרחב האישי שלי. וחוץ מזה, אני גרה בכפר סבא... לא בתל אביב המבוקשת.
אין אופציות אחרות מאירה! את רוצה מחשב? צאי מאזור הנוחות שלך!
התייעצתי, גיששתי ברשת, צילמתי את הדירה ושיגרתי ליקום...
היקום השיב לי בצורת זוג הורים שווייצרים שמגיעים לביקור בארץ ומחפשים מקום באזור כפר-סבא. מ-ו-ש-ל-ם !
ולי יש לפטופ חתיך, דק, קל ושווה ממש :-)
אז מה היה פה? (חוץ מהלפטופ חדש)
ויתרתי על המוכר והידוע ושחררתי מחשבה מגבילה.
שחררתי מקובעות של ייקחו לי ישתו לי ייגעו לי…
ויתרתי על התירוצים בראשי: 'בחיים לא אצליח להשכיר', 'אני לא גרה בתל אביב'.
ומה התוצאה? כולם מרוויחים!
הענקתי לזוג תיירים אושר ומקום לינה קרוב למשפחתם.
ואני זכיתי בגאווה עצמית על היכולת לשחרר!
נסי גם את לשחרר... מקסימום תצליחי :)
