הטיול הגדול
לפני שלוש שנים בדיוק, הצטרפתי למסע נשים שלא העזתי לחשוב אי פעם שאקח חלק ממנו- שבועיים ימים בצפון הודו.
כן, כן... אני, מאירה, נסעתי להודו החוויתית, השואבת והממגנטת.
היום, שלוש שנים אחרי, אני מבינה אפילו יותר את המשפט - אין דבר מקרי!
בעוד יומיים אני נוסעת שוב.
לא לשבועיים, לא עם קבוצת נשים, ולא למסע רוחני.
אני נוסעת עם חברה לחודש ימים של מסע אישי - 'הטיול הגדול שלי'.
השנה חוויתי אובדן ויתמות. עדיין חווה את זה יום-יום
ומחפשת את הנתיב החדש והנכון עבורי.
ידעתי שבחגים אני רוצה להיות במקום אחר בגלובוס ולא פה בבית,
חיפשתי (ולא בגוגל 😀 ) מה מרגש אותי ומצאתי את הטיול הזה כנכון ביותר עבורי!
היום, בנקודת הזמן בה אני נמצאת לא מעניין אותי לעשות עוד √.
אני רוצה להיות במקום שיפתח את הרגש שנאטם מהקושי והכאב של השנה האחרונה. לחוות, להכיר, להתרגש, למקד את רחשי ליבי ולחשוף שוב
את הלב הע-נ-ק והאינסופי שלי.
לא יודעת לאן המסע יוביל אותי, אבל אני בהחלט מקווה שהוא יעזור לי
להתרגש, להתלהב, לשמוח ולהתאהב!
נוסעת לחודש אך מבטיחה לחזור!
לחזור לסדנאות והרצאות במתכונתם החדשה שקורמת עור וגידים,
לחזור לקליניקה שלי ולהיות שם עבור נשים כמוני שזקוקות להכוונה או,
כאלה שעדיין לא ולחזור לטיולים הממלאים והחוויתיים עם מאירות שביל ישראל.
חג שמח ושנה מופלאה, חברות ולקוחות יקרות שלי.
הקשיבו ללב 💗 שלכן.
הוא יודע מה נכון עבורכן!
אמשיך לעדכן מהודו... 👳 🙋
באהבה, ושנה טובה
מאירה
